מעיקרי הדו"ח:
> ההיי-טק הפך בעשור האחרון לענף עם התוצר הגדול והצומח ביותר במשק, האחראי לחלק הגדול ביותר בייצוא מישראל, עם הצמיחה המהירה ביותר במספר העובדות והעובדים בו ועם העלייה המהירה ביותר בקצב עליית השכר.
> 91% מהמו״פ בישראל מבוצע על ידי המגזר הפרטי - השיעור הגבוה ביותר במדינות ה -OECD. בישראל נרשם השיעור הנמוך ביותר של החלק של הממשלה במימון מו״פ מבין מדינות ה-OECD – רק 9% מההוצאה הלאומית למו״פ ממומנים על ידי הממשלה.
> לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ-50% מהמו״פ שמבוצע במגזר הפרטי. בפרט, משקל המשקיעים הזרים בהון סיכון הישראלי בשנים 2022-2021 הוא לפחות כ-75%-80%.
> בדיקת ראשונית של הפריון בענפים השונים מעלה שהפריון בהייטק כפול מהממוצע במשק. אולם, יש שני שווקים בהם הפריון עולה על כך - סקטור חשמל/ביוב/מים וסקטור פיננסים.
> סופרים אחרת: הטמענו את מסקנות דו"ח פרלמוטר באופן ספירת אוכלוסיית העובדים בהייטק, אולם גם לאחר שספרנו את העובדים טכנולוגיים בשאר המשק עולה כי אנחנו עדיין אומת מו"פ. שיעור המועסקים עלה מ-11% ל-14%.
> התחומים החזקים בישראל: עדיין 40% מחברות הסטרטאפ החדשניות הן בתחומי תוכנה ארגונית, פינטק וסייבר. רוב ההשקעות וההתמחות של ה-VC הן עדיין בתחומי תוכנה.
> מיעוט קרנות מתמחות בהייטק: זיהינו בעיה של מיעוט קרנות מתמחות בתחומים של דיפ-טק, Long Time To Market ואקוסיסטמים מתפתחים.
בעשור האחרון נהנה ההיי-טק הישראלי מצמיחה פנומנלית בגיוסי הון של סטארט-אפים. בהסתכלות של כעשור, ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים צמחו מ-2013 ועד 2022 פי יותר מחמישה, ובסך הכול גויסו במהלך שנים אלה כ-95 מיליארד דולר. גיוסים אלו איפשרו לסטארט-אפים להישאר עצמאיים לאורך זמן ולא למהר לאקזיטים, לבסס עסקים ברי קיימא ולהעסיק עובדים רבים בתפקידים שאינם בליבה הטכנולוגית בלבד, באופן שאיפשר לחברות את הצמיחה. בנוסף, הסטארט-אפים הפכו לעוגן משמעותי בכלכלה כשרכשו שירותים מעסקים סביבם: מסעדות לארוחות צהריים לעובדים, שכירת שטחי נדל״ן ונותני שירותים כמו עורכי דין, רואי חשבון ואחרים.
לפי הערכה של ארגון 23Tech Aviv, נכון למאי 2023, פועלים בישראל 98 יוניקורנים - כלומר חברות טכנולוגיה פרטיות, שקיבלו בסבב גיוס ההון האחרון שלהן הערכת שווי של מיליארד דולר לפחות. לפי Tech Aviv, חברות אלו גייסו לבדן במצטבר מעל ל-44 מיליארד דולר - סכום שלפחות חלק ממנו עדיין נמצא בקופות החברות ומאפשר להן להמשיך להתפתח ולהעסיק עובדים.
סיפור עלייתם של היוניקורנים הישראלים הוא חלק משמעותי מהסיפור של ההיי-טק הישראלי בעשור האחרון. עד לתקופה זו, חברות ישראליות לרוב היו מוטות לפיתוח טכנולוגיה ונמכרו בשלב מוקדם יחסית לפני שהשקיעו משאבים גדולים בשיווק, במכירות ובהתרחבות. כתוצאה מאותן רכישות נפתחו בישראל בקצב גבוה מאות מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות, בעיקר בין השנים 2018-2005.
עם התבססות היוניקורנים כחברות שלמות הואט קצב הקמת מרכזי הפיתוח החדשים משנת 2019 וירד לקצב דומה לזה שאפיין אותו בתחילת שנות האלפיים. כאמור, לאורך השנים רוב מרכזי הפיתוח בישראל הוקמו כתוצאה מעסקת מיזוג ורכישה והפיכת הסטארט-אפ למרכז פיתוח של הרוכשת. בשנים 2015-2010 נפתחו בממוצע 14 מרכזי פיתוח חדשים בשנה. בשיא תקופת הרכישות, בשנים 2018-2016 הקצב עלה ל-24 מרכזי פיתוח חדשים בממוצע בשנה, ואילו בשנים 2022-2019, הקצב ירד לשפל ונפתחו בממוצע שמונה מרכזי פיתוח חדשים בשנה. בתקופה האחרונה, על רקע המשבר הכלכלי העולמי, החלה תופעה של סגירת מרכזי פיתוח שפעלו בישראל, בין היתר נסגרו הפעילויות של Dropbox ,EA וחברות נוספות. לאור חשיבותם של מרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות ליציבות ענף ההיי-טק, חשוב לעקוב אחרי התפתחות מגמה זו.
יחד עם הירידה בקצב פתיחת מרכזי הפיתוח בשנים האחרונות, מספר ההנפקות הראשונות לציבור (IPOs) בתקופה זו עלה דרמטית: בשנים 2022-2019 הנפיקו 117 חברות טכנולוגיה ישראליות - בממוצע 29 בשנה, כך לפי נתוני IVC. כמו כן, בתקופה זו היו 595 עסקאות מיזוגים ורכישות - בממוצע 149 בשנה. חלק מהרכישות בעשור האחרון בוצעו על ידי רוכשות ישראליות - התפתחות שמעידה על התבגרות התעשייה המקומית הצומחת גם באופן לא אורגני.
בעשור האחרון גדלה מרכזיות ענף ההיי-טק בכלכלה הישראלית. עוד קודם לכן נתפס ההיי-טק כ"קטר של המשק הישראלי", אך ניתוח נתוני העשור האחרון מראה כיצד צמח הענף בקצב מואץ, בפרט במחצית השנייה של עשור זה. הצמיחה המואצת הפכה את ההיי-טק לענף עם התוצר הגדול והצומח ביותר במשק, האחראי לחלק הגדול ביותר בייצוא מישראל, עם הצמיחה המהירה ביותר במספר העובדות והעובדים בו ועם העלייה המהירה ביותר בקצב עליית השכר.
ככל שההיי-טק צומח, גדלה גם התלות של הכלכלה הישראלית בו. כתוצאה מכך הכלכלה נעשית רגישה ופגיעה יותר ממשברים שחלים בו. כמו כן, בישראל יותר מאשר במדינות אחרות - ענף זה נסמך כמעט במלואו על השוק הפרטי, ולכן גם חשוף לתנודות עולמיות המשפיעות על המשקיעים והחברות הרב-לאומיות בתחום. השפעות מצב זה מעיבות על המשך צמיחת ההיי-טק הישראלי, בייחוד בתקופות המאופיינות בירידה בגיוסי הון על ידי סטארט-אפים, דוגמת התקופה הנוכחית.
בשנת 2022 ההיי-טק היווה 18.1% מהתמ"ג של ישראל - נתון הממצב אותו כענף עם התוצר הגדול ביותר במשק.8 משנת 2012 חלקו של ההיי-טק עלה ביותר מארבע נקודות האחוז (מ-13.9%). לשם השוואה, בארצות הברית, שלה ענף היי-טק מפותח וגדול לצד כלכלה מגוונת יותר, חלקו של ההיי-טק בתמ"ג עמד על 9.3% נכון לשנת 9.2021 כלומר חלקו היחסי של ההיי-טק מהתמ"ג בישראל גדול כמעט פי שניים מאשר בארצות הברית. נתון זה ממחיש את התלות הגבוהה של ישראל בענף. באופן נומינלי, תוצר ענף ההיי-טק צמח ביותר מפי שניים בתוך עשור. בשנת 2012 עמד תוצר ההיי-טק על 126 מיליארד שקלים, ובתוך כעשור הוא עלה ל-290 מיליארד שקלים ב-2022. אם תימשך מגמת הצמיחה בקצב שבו התאפיינה בשנים האחרונות, בתוך שנים ספורות יהווה ההיי-טק חמישית מהתוצר של מדינת ישראל. כך תגדל עוד יותר התלות של מדינת ישראל בהיי-טק, ובהתאם גם רגישות הכלכלה הישראלית כולה לזעזועים בענף.
הצמיחה בתוצר ההיי-טק בולטת במיוחד בהשוואה לצמיחה בתוצרי ענפים אחרים במשק הישראלי בעשור האחרון. כך למשל, בשנת 2012 התוצר של ענף ההיי-טק היה גדול ב-50% מזה של ענף המסחר והקמעונאות - הענף הבא אחריו בגודלו. עשור לאחר מכן, ב-2022, הפער ביניהם כבר עמד על למעלה מ-90%, כלומר תוצר ההיי-טק הולך ומתבלט מעל יתר הענפים במגזר הפרטי. מבין הענפים המרכזיים במשק, תוצר ההיי-טק הוא היחיד שצמח פי שניים ויותר בעשור האחרון.
בשנת 2022, ענף ההיי-טק הישראלי היה אחראי ל-48.3% מסך הייצוא מישראל, והסתכם ב-71 מיליארד דולרים. לאורך העשור האחרון, ייצוא ההיי-טק מישראל גדל ב-107% - יותר מפי שניים. הצמיחה נבעה, כמעט כולה, מהגידול בייצוא שירותי היי-טק, הכוללים בין היתר שירותי תוכנה. ייצוא זה צמח פי 3.3 בגודלו מאז 2012 - מ-14.6 מיליארד דולרים ל-47.8 מיליארד דולרים ב-2022. באותה תקופה, ייצוא סחורות ההיי-טק, הכולל את ענף השבבים, גדל בכ-18% בלבד. בשנים 2020-2016 ייצוא סחורות ההיי-טק הצטמצם, ובשנתיים האחרונות חזר לצמוח. אחרי שבשנות הקורונה חלקו של ייצוא ההיי-טק מכלל הייצוא הישראלי חצה את רף ה-50%, בשנת 2022 חלקו היחסי הצטמצם, עקב התאוששות המשק והעלייה בענפים כמו תיירות שנפגעו בזמן המגפה.
בעשור האחרון ההיי-טק התבסס כענף הצומח ביותר בישראל מבחינת מועסקים
המשאב המרכזי של ההיי-טק הישראלי הוא ההון האנושי, המושך לישראל חברות טכנולוגיה ומשקיעים מכל העולם. בסך הכול, בשנת 2022 עבדו בענף ההיי-טק הישראלי 401.9 אלף שכירים ושכירות.10 למרות השקעת משאבים רבים בתחום הגיוון וההכללה, וחרף הצמיחה בקצב הצטרפותן לתעשייה של מגוון קבוצות שונות באוכלוסייה בישראל לביצוע תפקידים מגוונים (פירוט בהמשך) – ההיי-טק הישראלי עדיין מורכב ברובו מגברים יהודים (שאינם חרדים). 66% מהשכירים בענף הם גברים ו-34% הן נשים.
העלייה במספר סבבי הגיוס הגדולים של חברות הטכנולוגיה הבוגרות דחפה כלפי מעלה את סך גיוסי ההון של סטארט-אפים בישראל בשנים האחרונות, בהן חלה האצה בקצב גיוסי ההון של סטארט-אפים. אולם, בתקופה האחרונה הקצב האט ומסתמן שחברות הצמיחה והיוניקורנים הם הנפגעים העיקריים מההאטה בקצב השקעות בתקופה זו.
בשנת 2022 סטארט-אפים ישראליים גייסו 15.9 מיליארד דולר ב-953 סבבי גיוס. מדובר בירידה של קרוב ל-45% בסך ההשקעות בהשוואה ל-2021. עם זאת, שנת 2021 הייתה שנה חריגה בסך ההשקעות של סטארט-אפים שגויסו במהלכה: 28 מיליארד דולר - יותר מפי שניים מהשנה שקדמה לה. בניכוי הקפיצה בהשקעות ב-2021, למעשה שנת 2022 המשיכה את קו המגמה בצמיחה בהשקעות שאפיין את השנים הקודמות.
לאור ההאטה הכלכלית הגלובלית, המתבטאת בין היתר בגל העלאות ריבית ובהאטה עולמית בקצב גיוסי ההון, ובהינתן המשך אי הוודאות הפוליטית בישראל, נראה כי בשנה הנוכחית צפוי המשך ירידה בהשקעות ביחס למגמת הצמיחה של השנים האחרונות.
התבגרות התעשייה והתבססות החברות השלמות בעשור האחרון בישראל באה לידי ביטוי במדד חשוב שצמח משמעותית במהלך התקופה: גודל סבב גיוס ההון הממוצע. ב-2013, מדד זה עמד בישראל על 3.3 מיליון דולר. ב-2022 המספר צמח פי חמישה והגיע ל-16.7 מיליון דולר. משנת 2013 ועד 2018 גודל סבב גיוס ההון הממוצע צמח פי שניים, וכעבור שלוש שנים - כמעט שילש את גודלו.
התרומה העיקרית לצמיחה המשמעותית בסך גיוסי ההון הגיעה מסבבי גיוס גדולים במיוחד - של 50 מיליון דולר ואף 100 מיליון דולר ומעלה. עד השנים האחרונות, חברות טכנולוגיה גייסו סכומי כסף כאלה בשוק ההון. לשם השוואה, רק בשנת 2013, לפני עשור, חברת Wix הישראלית גייסה 127 מיליון דולר במסגרת ההנפקה הראשונה של מניותיה לציבור (IPO) לפי שווי שוק של כ-765 מיליון דולר. נכון לאותה תקופה הייתה זו הנפקה מהגדולות בתולדות ההיי-טק הישראלי. כלומר בתוך עשור, השתנו סדרי הגודל המקובלים להשקעות בסטארט-אפים בשוק הפרטי.
בשנת 2013 רק 0.6% מסבבי גיוס ההון של סטארט-אפים היו בגודל של 50 מיליון דולר ומעלה - חמישה סבבים מתוך כלל סבבי גיוסי ההון באותה שנה. בשנת 2022 חלקם היחסי צמח פי 14.5 לקרוב ל-9% מסבבי גיוס ההון. בסבבים אלו גויס 58% מסך ההון - כלומר גויס בהם פי 6.7 מחלקם היחסי במספר הגיוסים. בשנת 2013 רק 17% מההון גויס בסבבים הגדולים מ-50 מיליון דולר. ואילו, מאז שנת 2019, 55% מההון שגייסו סטארט-אפים ישראלים היה במסגרת סבבי גיוס הגדולים מ-50 מיליון דולר.
העלייה והשגשוג בסטארט-אפים הישראלים התבטאו גם בעלייה בגיוסי ההון של קרנות ההון סיכון הישראליות, ובייחוד בכספים המיועדים לקרנות גדולות יחסית - שלרוב יכולות לכתוב צ'קים גדולים יותר ולהשקיע בחברות בשלבים מתקדמים. בין השנים 2022-2016 גייסו קרנות הון סיכון ישראליות במצטבר 24 מיליארד דולר. סך הגיוסים בשנת 2022 צמח פי שלושה בהשוואה לרמה שהיה בה ב-2016, והגיע ל-6.2 מיליארד דולר. כפי שכבר ציינו, רוב ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים מגיעות מגופי השקעה זרים - כך שההון שגויס על ידי קרנות השקעה ישראליות מייצג רק חלק מהפוטנציאל להשקעה שעומד בפני סטארט-אפים ישראלים בעתיד הנראה לעין.
הסכום שגייסו קרנות הון סיכון ישראליות המנהלות מעל ל-200 מיליון דולר גדל פי שבעה במהלך התקופה - מ-608 מיליון דולר ב-2016 ל-4.2 מיליארד דולר ב-2022. סך הכול גויסו לקרנות, שמנהלות מעל ל-200 מיליון דולר, כ-12.5 מיליארד דולר במהלך כל התקופה - כמחצית מכלל הסכום שגויס. באופן יחסי הקרנות הגדולות הן קטגוריית הקרנות שצמחה בקצב הגבוה ביותר מבין כל גדלי הקרנות שגויסו בישראל בתקופה שנבדקה.
גם קרנות ההשקעה צברו מומחיות בתחומים שהם
היתרון היחסי של ישראל
עד כה בחנו את התפלגות ההשקעות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהזרמת הון לחברות. בחלק זה אנו
מבקשים לבחון את כמות ומאפייני הקרנות המשקיעות בתחומים השונים, ובפרט האם קיימים פערים בין
תחומי הפעילות בכל הנוגע לקיומם של ״קרנות מתמחות״. הכוונה היא לקרנות הון סיכון שמכירות לעומק
תחום פעילות מסוים ושיש להן ערך מוסף - מקצועי ועסקי - בעת ההשקעה בחברה, מעבר למימון עצמו.
בהתאם, כאשר קיים בתחום מסוים מספר גדול יותר של ״קרנות מתמחות״ ניתן לצפות שחברות בעלות
פוטנציאל הצלחה גבוה יזכו למימון, ואילו חברות בעלות פוטנציאל נמוך לא יזכו למימון. 30 זאת משום
שהמומחיות של הקרנות צפויה להביא לסינון טוב יותר של הזדמנויות ההשקעה המגיעות לפיתחן. לצורך
הבדיקה שערכנו, קרן ) VC או CVC ( הוגדרה כ״משקיעה מתמחה״ בתחום מסוים, אם ביצעה לפחות 10
השקעות בתחום זה במשך חמש שנים, בין 2018 ל 2022- . בבדיקה זיהינו שבישראל פועלות 384 קרנות
מתמחות.
בתרשים 34 ניתן לראות כי תחומי התוכנה הארגונית, הפינטק והסייבר מובילים לא רק בסך ההשקעות
ובמספר החברות החדשות, אלא גם במספר הקרנות הפועלות בתחומן, קרנות מתמחות ובכלל. 767 קרנות
הון סיכון בישראל ביצעו לפחות השקעה אחת בתחום התוכנה הארגונית בתקופה שנבדקה ) 2022-2018 (,
600 קרנות ביצעו השקעה בחברה בתחום הפינטק ו 500- בחברה בתחום הסייבר. כ 15%- מהקרנות
שהשקיעו באחד מהתחומים הללו ביצעו לפחות עשר השקעות בחמש השנים האחרונות, בעוד שבשאר
התחומים הממוצע עומד על 3% בלבד. כלומר, שיעור ההתמחות של הקרנות בתחומים אלה גבוה מאוד
באופן יחסי. כתוצאה מכך, חלקן של הקרנות המתמחות בתחומים אלה, מבין כלל המשקיעים המתמחים
הפועלים בישראל, גבוה באופן משמעותי והן מהוות כ 73%- מכלל הקרנות המתמחות הפועלות בישראל.
בהסתכלות רחבה יותר על כלל ענפי התוכנה, נמצא כי בענפים אלה משקיעות כ 62%- מכלל הקרנות
שנבדקו ו 82%- מהקרנות המתמחות. בנוסף, בתחום התקשורת פועלות עוד 6% מהקרנות המתמחות, כך
שכלל ענפי תקשורת המידע ) ICT ( בישראל מרכזים קרוב ל 90%- מפעילות הקרנות המתמחות.
בחינת התמחות הקרנות בתחומים אחרים במשק מראה כי ההתמחות של הקרנות לא מתואמת עם מגמות
בתחום ההשקעה. כלומר, התחומים שמרכזים בשנים האחרונות את מירב ההשקעות לאו דווקא מרכזים
את ההתמחות של הקרנות, ולהיפך - יש תחומים שכבר אינם פופולרים להקמת חברות או השקעות,
אבל יש בהם ריבוי של קרנות מתמחות. זאת, ככל הנראה משום שלוקח זמן לקרנות לרכוש מומחיות
בתחומים מסוימים. כך, מצד אחד, ענפי הייצור המתקדם והאגריטק, הפודטק והמים הציגו צמיחה גבוהה
יחסית במונחי גיוסי הון לסטארט-אפים ופועלות בהם קרנות הון סיכון במספר משמעותי. עם זאת מספר
הקרנות המתמחות עודנו נמוך יחסית. לעומת זאת, ענפי המסחר המקוון, התחבורה החכמה והתקשורת
הציגו צמיחה נמוכה מהממוצע של גיוסי הון לסטארט-אפים, אך, ככל הנראה, לאור עברם המשמעותי
והמרכזיות שלהם בענף ההיי-טק הישראלי, עדיין פועלות בהם מספר רב של קרנות מתמחות.
30 קיומן של “קרנות מתמחות״ תורם לשוק הון משוכלל יותר כתוצאה ממעבר אינפורמציה רבה ואיכותית
ישראל: מעצמה של תוכנה ארגונית,פינטק וסייבר
חברות הטכנולוגיה שקמו בעשור האחרון פועלות בשלושה תחומים מרכזיים בולטים: תוכנה ארגונית,
פינטק וסייבר. שלושתם מסתמנים כראש החץ של ההיי-טק הישראלי והם מעוררים עניין מרכזי
מבחינה יזמית ומבחינת ההשקעות בהיי-טק הישראלי, כפי שיפורט בהמשך פרק זה.
בקצרה, מממצאי בדיקות שערכנו עולה כי תחומי היזמות ומימון הסטארט-אפים, בכל הנוגע לתחומי
התוכנה הארגונית, הפינטק והסייבר, מהווים יתרון יחסי משמעותי לישראל: למעלה מ 40%- מהסטארט-
אפים החדשים הקמים בכל שנה פועלים בתחומים אלה, למעלה ממחצית ההשקעות זורמות לתחומים
אלה, ומרבית קרנות ההון סיכון המתמחות, שביצעו מעל לעשר השקעות בתחום ספציפי, פועלות
בתחומים אלה. מהשוואה בינלאומית עולה כי תחום הסייבר מהווה יתרון של ישראל ברמה עולמית ומרכז
יותר השקעות מכל האב חדשנות אחר, מלבד סן פרנסיסקו, ניו יורק ובוסטון.
הפיכתם של תחומי התוכנה הארגונית, הפינטק והסייבר לעמודי תווך מרכזיים בהיי-טק הישראלי היא חלק
ממגמה רחבה יותר של התחזקות והתבססות תחום התוכנה בהיי-טק הישראלי. בעוד שבעבר התבסס ענף
ההיי-טק הישראלי בעיקר על חברות בתחום החומרה )למשל, שבבים ותקשורת(, רוב החברות שגייסו
כסף בעשור האחרון הן חברות תוכנה.
חשוב לציין כי חלק גדול מהחברות מוטות התוכנה, הפועלות בישראל, מפתחות ומשתמשות בתשתיות
ובכלים מבוססי בינה מלאכותית המאפשרים להן להציע פתרונות חדשניים ותחרותיים. 25 כלומר, למרות
שבינה מלאכותית לא מוגדרת כקטגוריית פעילות בפני עצמה, חברות טכנולוגיה רבות משתמשות בה והיא
מהווה יתרון יחסי עבורן ועבור ההיי-טק הישראלי.
כ 65%- מתוך כ 12,000- חברות אשר הוקמו בין השנים 2022-2012 פועלות בתחומים מוטי תוכנה, והיתר
פועלות בתחומים מוטי חומרה. 26 שיעור זה נשמר יציב לאורך העשור. בהסתכלות על פי קטגוריות פעילות,
נראה כי לאורך העשור יזמים נטו יותר להקים חברות בתחומי התוכנה הארגונית, הפינטק והסייבר. וכך
חלקן היחסי של החברות בתחומים אלה, מכלל החברות שהוקמו בכל שנה, גדל מ 29.4%- בשנת 2013
ל 42%- בשנת 2021 - כלומר חלקן עלה באופן יחסי כמעט פי 27.1.5 לעומת זאת, חלקן של חברות בסקטור
5 2 בהקשר זה, ראוי לציין כי השיפורים האחרונים בתחומי הבינה המלאכותית, ובפרט בינה מלאכותית יוצרת ) Generative AI (, עשויים להוביל לגל חדש של יזמות בתחומים ובעולמות תוכן שונים, שיחזק את מגמות ההשקעה והיזמות בתחומי
התוכנה עליהן אנו מצביעים. עם זאת, חשוב להדגיש כי מאחורי הכלים החדשים שהוצגו עדיין לא קיים מודל עסקי
יציב והחברות העוסקות בתחום מציגות הפסדים כבדים.
יתרה מכך, משאבי העיבוד הנדרשים לתפעול אלגוריתמים אלה גבוהים באופן משמעותי ביחס לקיים, באופן המעלה שאלות הנוגעות לסביבה ולקיימות במקרה של אימוץ רחב-
היקף שלהם. זאת במקביל לשאלות אתיות ורגולטוריות הנוגעות להפעלת אותם כלים.
6 2 התחומים הנכללים תחת תוכנה: סייבר, פינטק, תוכנה ארגונית, מסחר מקוון, תוכן ומדיה, בריאות דיגיטלית וממשל.
התחומים הנכללים תחת חומרה: מדעי החיים, פארמה ומכשור רפואי, אנרגיה, אגריטק, פודטק ומים, ייצור מתקדם,
תקשורת, תחבורה חכמה וביטחון. טווח הערכים נובע מכך שחלק מהחברות מסווגות ליותר מתחום אחד.
7 2 מספר החברות החדשות שקמו בשנים האחרונות עוד צפוי להתעדכן כלפי מעלה. כאשר בוחנים את הנתונים החלקיים
של שנת 2022 , הנתון נשאר כמעט זהה - 41.4%
התקשורת, המפתחות בעיקר תשתיות חומרה לתקשורת ושבבים ומשתייכות לתחום החומרה, ירד
מכ 8%- מכלל החברות החדשות בשנת 2013 ל 1.7%- בלבד מהחברות שקמו בשנת 2022 . גם בתחומי
התוכנה, לא כל הסקטורים הציגו צמיחה בתקופה שנבדקה. חלקן של חברות מסחר מקוון, תוכן ומדיה ירד
מכ 32%- מהחברות החדשות שקמו ב 2013- , לפחות מ 20%- מהחברות החדשות בשנת 2022 .
כ 57%- מחברות ההיי-טק הפעילות כיום בישראל 28 שייכות לתחומי התוכנה, כאשר כשליש מכלל
החברות הטכנולוגיות בישראל פועלות בתחומי התוכנה הארגונית, הפינטק והסייבר. 29 ראוי לציין כי חברות
אגריטק, פודטק ומים מהוות כבר 7.1% מכלל חברות ההיי-טק הישראליות. זאת לאור העלייה בחלקן
היחסי של חברות אלו מכלל החברות שהוקמו, מ 4.6%- בשנת 2013 ל 9%- בשנת 2022 . ככלל, חברות
שנותנות מענה לאתגרים בתחום האקלים הן קטגוריה צומחת בישראל
מעל למחצית מההשקעות בסטארט-אפים בישראל בחברות תוכנה ארגונית, פינטק וסייבר
הפופולריות של הפעילות היזמית המתבטאת בהקמת חברות בתחום התוכנה, לוותה גם בעלייה בגיוסי
הון בתחומים אלה. חלקן של השקעות ההון סיכון, הזורם לחברות בתחומי התוכנה בישראל בשנת 2022 ,
כבר נשק ל 70%- - בעוד שבשנת 2013 תחומים אלו משכו פחות ממחצית מכלל ההשקעות ) 48% (. כך
שקצב העלייה בפעילות היזמית בתחומים אלה צמח בקצב דומה לזה של העלייה בהשקעות בהם. חשוב
לציין כי מכיוון שסכומי ההשקעות בישראל גדלו בקנה מידה משמעותי, הצמיחה בתחומים השונים באה
לידי ביטוי, לא רק בחלקם היחסי מתוך עוגת ההשקעות בסטארט-אפים ישראליים - אלא גם בסך ההון
שמשכו באופן מוחלט.
במקביל לעלייה ביזמות בתחומי התוכנה הארגונית, הפינטק והסייבר, התרחשה גם עלייה משמעותית
בזרימת הכסף אליהם. נסיקתם מלמדת על השינוי שחל בהתפלגות ההשקעות בענף ההיי-טק בעשור
האחרון. בשנת 2013 כל אחד משלושת התחומים הללו ריכז חלק דומה מסך ההשקעות בישראל
לתחומים כמו תקשורת ) 11.8% מסך ההשקעות ב 2013- (, מכשור רפואי ) 10.6% ( ומסחר מקוון ) 9.5% (.
בסך הכול בשנת 2013 שלושת התחומים – תוכנה ארגונית, פינטק וסייבר – היו אחראים לכרבע מכלל
ההשקעות בלבד ) 26.4% (. הפופולריות הגוברת של תוכנה ארגונית, פינטק וסייבר הובילה לכך שבשנים
2021 ו 2022- שלושת התחומים הללו כבר משכו למעלה ממחצית מההשקעות בישראל, כאשר חלקם
ב 2022- עמד על 53.4% מכלל ההשקעות.
הדו"ח המלא :