עיקרי הדו"ח:
דוח רשות החדשנות ו-SNPI מעיד על חזרה של ההייטק כמה שנים אחורה, כשעיקר הפגיעה היא בחברות קטנות ובעובדים במקצועות לא טכנולוגיים. מנכ"ל הרשות דרור בין: "זו תעשייה מבוססת הון סיכון וכשאין כסף יש פחות עובדים"
המגמה השלילית שהחלה עם ההאטה העולמית בסוף 2022 החריפה ברבעון הראשון של 2023: 25% מהחברות מתכננות לפטר עובדים ו-25% מהחברות דיווחו כי הן מקפיאות גיוסים
בשנת 2022 גדל העובד בהייטק ב-7.4%, ירידה במספר בהשוואה ל-12% ב-2021.
מספר המשרות פיתוח צנח בחצי: 17 אלף בסוף השנה, לעומת כ-33 אלף באפריל.
שיעור הג'וניורים בתפקידי מו"פ עלה במחצית השנייה של 2022 ל-26%, לעומת 22% ב-2021.
ברבעון האחרון של 2022: ירידה של 0.7% עסקית בחברות מקומיות מגדילה של 1.3% ברב-לאומיות.
לראשונה מאז 2008 מספר עובדי הצטמצם ב-0.2% (בניכוי רבעון החל"ת בקורונה).
ממצאים מרכזיים
▪ הסתיימה תקופת השיא בהייטק הישראלי. ירידה משמעותית בקצב הצמיחה השנתי בהייטק – בשנת 2022 גדל מספר העובדים בהייטק ב,7.4%- בהשוואה ל- 12% ב .2021- אך על פניו, ירידה זו נראית כמו חזרה לצמיחה הממוצעת בשנים האחרונות )8%(.
▪ כניסה להאטה במחצית השנייה של .2022 קצב הצמיחה ירד בעקביות לאורך השנה. במחצית השנייה צמח מספר העובדים בהייטק בכ,1.3%- שיעור נמוך בהשוואה לשנים האחרונות, כאשר ברבעון האחרון ירד מספר עובדי ההייטק והצטמצם ב.0.2%-
▪ ההאטה הייתה רוחבית בין הסקטורים. בכל הסקטורים חלה ירידה חדה בשיעור הצמיחה במחצית השנייה. ברמה השנתית, סקטור ה-Cleantech and tech-Agrifood בלט לטובה. למרות שאינו מוטה תוכנה בהשוואה לרוב הסקטורים המובילים בהייטק הישראלי, הוא מוקם שני בקצב הצמיחה השנתי זו השנה השנייה ברציפות.
▪ חברות רב -לאומיות שמרו על יציבות, לעומת ירידה בחברות המקומיות. ההאטה אומנם רוחבית, אבל ניכר הבדל בין חברות מקומיות לרב-לאומיות. החברות הרב-לאומיות הציגו שיעורי גידול רבעוניים של -1% .3% לעומתן, שיעור הצמיחה הרבעוני של החברות המקומיות צנח מ4%- ברבעון הראשון - לנתון שלילי של -0.7% ברבעון הרביעי. החברות הרב-לאומיות גם פיטרו פחות עובדים - 2% מכלל העובדים לעומת 4.9% בחברות המקומיות.
▪ חברות קטנות היו בין הנפגעות המרכזיות. 70% מהחברות שהעסיקו עד 10 עובדים )רובן ככולן סטארט - אפים( שמרו על יציבות או צמצמו את מספר העובדים שלהן. עבור חברות אלה, הנמצאות לרוב במצב של "צמיחה או דעיכה", יציבות, לא כל שכן צמצום, מסמלים במקרים רבים על קשיים עסקיים. ▪ ירידה חדה בביקוש לעובדים. מספר המשרות הפתוחות בהייטק בסוף 2022 עמד על כ- 17 אלף, כמחצית מהנתון של אפריל של אותה השנה ) 32.9 אלף(.
▪ עלייה בפיטורים, צניחה בשיעור ההתפטרויות. שיעור הפיטורים במחצית השנייה של 2022 עמד על 4.4% - עלייה של כ- 70% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2021 )2.6%(. עם זאת, מדובר בשיעור הדומה לממוצע הרב-שנתי. כמו כן, שיעור העזיבה מרצון של עובדים במחצית השנייה של 2022 עמד על 4.7% - פחות ממחצית משיעור העזיבה מרצון בתקופה המקבילה בשנת 2021 שעמד על .10.1% גם שיעור זה, דומה לממוצע הרב-שנתי.
▪ עלייה בחלק היחסי של עובדי המו"פ, צמצום עובדי המעטפת. במחצית השנייה של 2022 חלה ירידה במספר העובדים בתפקידים שאינם מו"פ בחברות עם מעל ל50- עובדים. ישנן אינדיקציות לכך שהחברות הקצו את משאביהן לשמור על ליבת המו"פ על חשבון עובדים שאינם בתפקידי מו"פ, כאשר אחת מכל שלוש חברות בינוניות )51-200 עובדים( ואחת מכל חמש חברות גדולות )מעל 200 עובדים( פיטרה רק עובדים שאינם בתפקידי מו"פ.
▪ עלייה בחלק היחסי של ג'וניורים 1 מעובדי המו"פ. ההאטה הכלכלית בהייטק דווקא היוותה הזדמנות לעובדים חדשים להצטרף. נראה שחברות רבות בחרו להמשיך את עבודת הפיתוח עם עובדים פחות מנוסים, גם במחיר של פריון יותר נמוך - ושיעור הג'וניורים בתפקיד מו"פ עלה במחצית השנייה הן מתוך מצבת העובדים הכללית והן מתוך עובדי המו"פ.
▪ מהאטה למשבר? אינדיקציות להחרפת המצב ב.2023- 30% מהחברות דיווחו באפריל 2023 כי הן במדיניות צמצום גיוסים, ו25%- דיווחו כי הן הקפיאו אותם לחלוטין. בניגוד למקובל בהייטק, כשליש מהחברות לא מתכננות עדכוני שכר בשנת .2023 זהו נתון חריג לתעשייה, שבה הרוב המוחלט של החברות ביצעו עדכוני שכר לאורך השנים האחרונות. שיעור החברות שלא מתכננות לעדכן שכר השנה, מזכיר את הדפוסים שנרשמו ב2020- במהלך משבר הקורונה.
הדו"ח המלא :
דוח ההון האנושי של רשות החדשנות ו-SNPI שמתפרסם הבוקר מעיד על חזרה, שלא לומר נסיגה, של ההייטק הישראלי, כמה שנים אחורה. אחרי שנתיים של גאות ההייטק הישראלי נכנס מאמצע 2022 לתקופה של האטה, וברבעון הראשון של שנת 2023 אף ניכרים סימנים של החרפת המגמה השלילית. בשנת 2022 גדל מספר העובדים בהייטק ב-7.4%, בהשוואה ל-12% ב-2021. הירידה העקבית במספר העובדים בתעשייה נמשכת ברבעון האחרון והגיעה לצמיחה שלילית של 0.2%-. המשבר - הגלובלי והמקומי - פגע יותר בחברות קטנות ובעובדים במקצועות שאינם טכנולוגיים ועלול לפגוע במאמצי השילוב של נשים ומיעוטים, אבל הוא גם הביא לעלייה בהעסקת ג'וניורים ולצמצום בתופעת ההתפטרויות של עובדים.
הגיוסים מוקפאים, גם השכר
הדוח כולל גם סקר שערכה חברת צבירן בחודשים מרץ-אפריל 2023 ולפיו 25% מהחברות הקפיאו לחלוטין את הגיוסים ואחוז דומה דיווחו כי הן מתכננות המשך פיטורים, כאשר שליש מתוכן מתכננות לפטר מעל ל-5% ממצבת העובדים. בנוסף, כשליש מהחברות השיבו כי הן לא מתכננות עדכוני שכר בשנת 2023. זהו נתון חריג לתעשייה, שבה הרוב המוחלט של החברות ביצעו עדכוני שכר לאורך השנים האחרונות.
הפיטורים מדלגים על המו"פ
בחודשים האחרונים הכותרות על גיוסים ואקזיטים התחלפו בהודעות תכופות על פיטורים בתעשייה. לפי הדוח, שיעור הפיטורים עלה מרמה של 2.6% במחצית השנייה של 2021 ל-4.4% במחצית השנייה 2022, כאשר הנפגעים הראשונים מגל הפיטורים היו החברות הקטנות והעובדים במקצועות שאינם טכנולוגיים. עם זאת, מדגישים בדוח, שיעור הפיטורים הנ"ל אינו חריג בהייטק הישראלי, ולמעשה הוא כמעט זהה לממוצע הרב-שנתי בעשור האחרון.
הדוח מראה גם ירידה חדה בביקוש לעובדים. מספר המשרות הפתוחות בהייטק בסוף 2022 עמד על כ-17 אלף, כמחצית מהנתון של אפריל של אותה השנה. זה נתון נמוך ממגמות עבר וחוזר למספרים שנראו בתקופת משבר הקורונה. בקרב משרות לא-טכנולוגיות הייתה ירידה חדה יותר של מעל ל-60%, אך היא סימנה חזרה לנתוני העבר עם כ-4,000 משרות פתוחות. שיעור המשרות הטכנולוגיות, לעומת זאת, ירד באופן מתון יותר (40%), אך הגיע להיקף הנמוך ביותר שנראה בשנים האחרונות - 12.7 אלף.
כתוצאה מכך, מעסיקים התקשו פחות בגיוס עובדים טכנולוגיים. באפריל 2022, 85% מהחברות דיווחו על קושי בגיוס לתפקידי מו"פ. בדצמבר 2022 ירד שיעור זה ל-55%. במקצועות הלא-טכנולוגיים דווח על קושי בגיוס בשיעורים נמוכים בהרבה: רק 20% מהחברות נתקלו בקושי בגיוס עובדים לא-טכנולוגיים.
המעבר ל"שוק מעסיקים" לא פסח על תפקידי המו"פ: שיעור העוזבים מרצון ירד מ-8.4% במחצית השנייה של 2021 לכ-5% במחצית השנייה של 2022. בולט עוד יותר השינוי בשיעור הפיטורים, שעלה מ-1%- ל-4.4% עלייה שנובעת בעיקרה מסגירה של חברות קטנות ובינוניות. בחינה ברמת החברה מראה על הניסיון לשמר את פעילות המו"פ על חשבון תפקידים אחרים. כך לדוגמה, קרוב לרבע מהחברות דיווחו כי פיטרו רק מקרב העובדים שאינם בתפקידי מו"פ, אך פחות מאחוז דיווחו על פיטורים של עובדי מו"פ בלבד.
תמונה הפוכה נרשמת במגמות גיוס – כרבע מהחברות גייסו רק עובדים בתפקידי מו"פ. ככל שחברה קטנה יותר, ועיקר פעילותה טכנולוגית, כך עולה שיעור החברות שהקדישו את הגיוסים רק למו"פ.
הרב-לאומיות שומרות על יציבות ושעתם היפה של הג'וניורים
הדוח מבדיל בין חברות ההייטק הישראליות למרכזי הפיתוח הרבים של החברות הרב-לאומיות בישראל. האחרונות, מציינים, שמרו על יציבות יחסית ב-2022. עם נתוני צמיחה חיוביים לאורך השנה שנעו בין 3% ל- .1%. זאת לעומת הישראליות שירדו מצמיחה חיובית של 4% ברבעון הראשון לצמיחה שלילית של -0.7% ברבעון הרביעי.
החברות רב-לאומיות, נכתב בדוח, נטו להמשיך לגייס עובדים כמתוכנן למרות "המצב במשק" וגם אם גייסו פחות, הן נטו יותר ליישם מדיניות של הקפאת גיוסים על פני ביצוע גיוסים חלקיים. ככל הנראה כתוצאה ממדיניות מוסדרת מטעם החברה האם בחו"ל.
בשנת 2022 הן החברות המקומיות והן החברות הרב-לאומיות צמחו בשיעור של.7.4%. עם זאת, ניתוח ברמה הרבעונית מראה כי הנתון השנתי הזהה מבטא שתי מגמות שונות: חברות ההייטק המקומיות התחילו את השנה עם צמיחה גבוהה, בהמשך לגאות של ,2021 אך ככל שהתקדמה השנה, התמתנה הצמיחה במספר העובדים שלהן עד לצמיחה שלילית ברבעון הרביעי. החברות הרב-לאומיות, לעומת זאת, שמרו על צמיחה חיובית מתונה לאורך כל השנה.
ברשות מציינים גם כי למרות סימני התאוששות בהייטק העולמי - מדד הנאסד"ק, לדוגמה, עלה בארבעת החודשים הראשונים של 2023 בכ-20% - לא ברור אם ההתאוששות העולמית של החברות הרב-לאומיות אכן תביא לחיזוק שוק העבודה בהייטק הישראלי. החברות הללו מהוות רכיב מרכזי בהייטק הישראלי המסייע לשמור על יציבות כוח האדם על פני מחזורי העסקים, נכתב, אולם למרות ההתאוששות, החברות הגדולות (ובהן אמזון, גוגל, ואינטל), דיווחו לאחרונה על המשך צעדי ההתייעלות ופיטורי עובדים, בפרט במרכזים שלהן בישראל. חשש נוסף ומשמעותי יותר הוא שהמשך אי היציבות הפוליטית והחברתית בישראל יביא לכך שהתאוששות כזו תפסח על המשק המקומי.
פיטורים כחלק מהעבודה השוטפת
היקף הגיוסים ביחס למצבת העובדים בתחילת המחצית היה נמוך בהשוואה לחברות המקומיות (7% מול 11% בהתאמה). הסיבה המרכזית לכך היא ככל הנראה תחלופת עובדים נמוכה יותר בחברות הרב-לאומיות, שהגיעה בעקבות שיעור מפוטרים גבוה יותר בחברות המקומיות. החברות המקומיות פיטרו נתח גדול יותר ממצבת העובדים, אך פחות חברות בחרו לפטר מלכתחילה בהשוואה לרב-לאומיות (36% מול 50%). כלומר, יותר חברות רב-לאומיות פיטרו, אבל נתח המפוטרים שלהן היה קטן יותר (2% מכלל העובדים לעומת 4.9% בחברות המקומיות). הסבר אפשרי הוא שרק עשירית מהחברות הרב-לאומיות דיווחו כי פיטרו בשיעורים גבוהים יותר מהמתוכנן לאור המצב במשק, לעומת רבע מהחברות המקומיות. הפיטורים בחברות הרב-לאומיות היו ככל הנראה יותר חלק מ"העבודה השוטפת", בעוד שאצל החברות המקומיות הפיטורים היו יותר תגובתיים למצב במשק.
בטווח הקצר נראה שההאטה הכללית בהייטק מהווה דווקא הזדמנות לעובדים חדשים להצטרף בקלות רבה יותר בהשוואה לשנים עברו ובטווח הארוך מדובר בהכשרת הדור הבא של עובדים מנוסים לכשיחלוף המשבר
גלי הפיטורים פגעו יותר בעובדים במקצועות שאינם טכנולוגיים. תפקידי מו"פ נחשבים לליבת הפעילות של חברות הייטק והם גם מרבית העובדים במרכזי המו"פ של החברות הזרות, כפי שמעיד שמם. הנתונים מראים גם כי פחות עובדי מו"פ בחרו לעזוב את מקום עבודתם בחברות הרב-לאומיות, ומצד החברות, פחות עובדי מו"פ פוטרו בהשוואה למקומיות.
נתון מפתיע מעט מגיע מבחינת הגיוסים ולפיו חמישית מהחברות המקומיות גייסו רק ג'וניורים לתפקידי מו"פ. בשנים האחרונות חברות הייטק מיעטו לגייס ג'וניורים (עובדים בעלי ניסיון של שנתיים ופחות) הן בגלל זמן הכשרה ארוך והן בגלל שמדובר בעובדים שנוטים לעזוב אחרי תקופות קצרות, אחרי שרכשו את הניסיון המספיק לתפקיד הבא. ירידה בעזיבה מרצון וניסיון לחסוך עלויות הביאו ככל הנראה לעלייה בגיוס הג'וניורים. במהלך המחצית השנייה של 2022 שיעור הג'וניורים בתפקידי מו"פ עלה הן מתוך מצבת העובדים הכללית והן מתוך עובדי המו"פ.
עלייה במספר הג'וניורים
שיעור גבוה יותר של חברות דיווחו כי הגדילו את נתח הג'וניורים מהגיוסים על פני חברות שדיווחו כי הקטינו אותו לאור המצב במשק (13% מול 10%). בסך הכול, גיוסי הג'וניורים היוו 26% מגיוסי המו"פ במחצית השנייה של 2022, עלייה מ-22% בשנת 2021. נתח הג'וניורים היה גבוה במיוחד בקרב סטארט אפים עם 10 עובדים לכל היותר, שנפגעו באופן קשה יותר מההאטה, וחווים את הצורך הדחוף ביותר לחסוך בעלויות שכר, אבל נמצאה עלייה בשיעורם כמעט בכל קטגוריה של גודל חברה. מדובר בתופעה שיכולות להיות לה תופעות חיוביות: בטווח הקצר נראה שההאטה הכללית בהייטק מהווה דווקא הזדמנות לעובדים חדשים להצטרף בקלות רבה יותר בהשוואה לשנים עברו (אם כי, בשכר נמוך יותר) ובטווח הארוך מדובר בהכשרת הדור הבא של עובדים מנוסים לכשיחלוף המשבר וההייטק יתאושש.