עדכון רגולטורי חשוב ליזמים, חדשנים וחברות טכנולוגיה: תזכיר חוק הפטנטים החדש משנה את חוקי המשחק
משרד המשפטים פרסם לאחרונה תזכיר חוק מהפכני שצפוי לשנות באופן עמוק את כללי הרישום וההגנה על פטנטים בישראל.
הרפורמה כוללת מספר חידושים מהותיים שמיישרים קו עם מערכות בינלאומיות (בעיקר ארה"ב), ומעניקים לממציאים גמישות רבה יותר באבטחת הקניין הרוחני שלהם.
הנה עיקרי הדברים שחשוב להכיר:
1. בקשת פטנט ארעית (פרוביז'יונאל) - גרסה ישראלית: מודל חדש מאפשר הגשת בקשה ראשונית, חלקית ולא מתפרסמת, השומרת את "תאריך הבכורה" למשך שנה.
בתקופה זו ניתן לשתף את ההמצאה עם שותפים ומשקיעים ולתכנן אסטרטגיה מבלי לחשוף אותה ציבורית. אם תוגש בקשה מלאה תוך שנה – תוקף הפטנט יישמר. אם לא – הבקשה תפקע אוטומטית וללא פרסום.
2. תקופת חסד לפרסום מוקדם – סוף לחשש מכנס או מאמר אקדמי: לראשונה בישראל, תינתן תקופת חסד של 12 חודשים בה ניתן להגיש פטנט גם לאחר פרסום פומבי (כגון פיילוט, מצגת לכנס או מאמר), כל עוד הפרסום נעשה על ידי הממציא או בהסכמתו.
כך נמנע אובדן זכאות לפטנט עקב חשיפה מוקדמת.
3. אפשרות לפרסום מוקדם של בקשת פטנט: הממציא יוכל לבקש לפרסם את בקשתו לציבור גם לפני 18 החודשים המקובלים כיום – מהלך שיכול להרתיע מתחרים, לזרז תגמולים עתידיים ולשפר מיצוב שוקי.
4. הגבלת שימוש לרעה בבקשות חלוקה: החוק יעניק לשר המשפטים סמכות לצמצם תופעה של פיצול בקשות בלתי פוסק מצד תאגידים גדולים, שנועדה להאריך באופן מלאכותי את תקופת ההגנה ולחסום חדשנות תחרותית.
השינוי מקדם מערכת שקופה והוגנת יותר.
5. סנקציות חזקות יותר במקרי הפרת פטנט: בתי המשפט יקבלו סמכות מפורשת להורות על השמדת מוצרים מפרים או על העברת הבעלות עליהם לבעל הפטנט – כלי הרתעתי ואכיפתי משמעותי למניעת פגיעות חמורות בזכויות קניין רוחני.
6. שינוי שם הרשות והרחבת תחומי הפעולה: "רה״פ" – רשות הפטנטים תשנה את שמה ל־הרשות לרישום קניין רוחני, ותרחיב את תפקידה גם לתחום סימני מסחר, עיצובים תעשייתיים וכינויי מקור – מגמה ברורה של איחוד גופים והגברת שירותיות רגולטורית.
למי זה חשוב במיוחד?
יזמים בתחילת הדרך, חברות DeepTech, מוסדות אקדמיים, עורכי פטנטים, משקיעים אסטרטגיים ושותפויות מו״פ – כולם חייבים לעדכן את אסטרטגיית הפטנטים שלהם כדי לנצל את הרפורמה בצורה מיטבית.
Bottom Line:
הרפורמה המוצעת יוצרת סביבה תומכת יותר בחדשנות, מקטינה סיכונים לחשיפה מוקדמת ומקדמת כלים גמישים לתכנון אסטרטגי של רישום פטנטים – תוך שמירה על איזון בין תחרות, שקיפות ושמירה על זכויות קניין רוחני.
תזכיר חוק הפטנטים החדש :
בהתאם לתזכיר חוק הפטנטים החדש (2024) ולשינויים המוצעים בו, הנה רשימת פעולות קריטיות ליזמים ויזמות, ממציאים וממציאות וחברות סטארטאפ – כדי למקסם הגנה ולהפחית סיכון:
1. עדכון מדיניות גילוי והצגה
אסור להניח שפרסום לא פוגע בזכויות פטנט – גם הצגה למשקיעים, פרזנטציה באירוע או פרסום אקדמי עלולים להיחשב כ"גילוי פומבי".
הטמעת תהליך אישור פרסומים מראש (legal review), כולל במצגות, פוסטים, אתרי אינטרנט ושותפויות.
2. הגשת בקשה ארעית (Provisional) מוקדם ככל האפשר
שימוש חכם באופציה החדשה להגשת בקשת פטנט ארעית ישראלית (לא מחייבת תביעות) כדי "לתפוס תאריך בכורה" בלי הוצאה כבדה.
לבחון הגשת בקשה ארעית גם לפני בדיקת שוק או חיפוש משקיעים.
3. ניתוח עלות-תועלת בפרסום מוקדם
פרסום מוקדם של בקשות יהפוך לברירת מחדל – יש לשקול האם כדאי להגיש בקשות עם בקשה לעיכוב פרסום.
שקילה של היתרון בשקיפות לעומת הסיכון של חשיפת טכנולוגיה למתחרים מוקדם מדי.
4. התאמת חוזים והסכמים
בדיקת הסכמי סודיות (NDAs) – לוודא שהם עדכניים וכוללים מענה לרגולציה החדשה.
כלול סעיפים שמגנים על פטנטים גם בתרחיש של תקופת חסד.
5. עבודה צמודה עם עורך פטנטים אסטרטגי
לוודא הבנה של "תזמון הגשה" נכון בהתאם לאסטרטגיית הפיתוח והחדירה לשוק.
לבחון האם כדאי לפצל בקשות או להגיש בקשה רחבה ואז חלוקות, תוך הבנה שהחוק מגביל שימוש לרעה בבקשות המשך.
6. הדרכות פנים-ארגוניות
הכשרה לצוותים: מו"פ, שיווק, ביזנס דב – מהו "גילוי פומבי", מה הסכנות, איך להגן על המצאות.
הטמעת "תרבות קניין רוחני" בחברה – זהו נכס ולא רק שלב בירוקרטי.
7. התאמת לוחות זמנים לאבני דרך של השקעות
לוודא שציר הזמן של הגשת הפטנט לא חורג מתקופת החסד (12 חודשים).
לתאם בין תזמון חשיפת המוצר למשקיעים לבין הגשת הבקשות.
8. בחינה מחדש של תיק הפטנטים הקיים
מיפוי המצאות שטרם הוגן עליהן – האם ניתן להחיל עליהן את השינויים החדשים?
חשיבה מחודשת על בקשות המשך, הרחבות, ואופן ההתמודדות עם פרסומים קודמים.
@Or Manor
